קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ה׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ה׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ה׳:ג׳ »

5 הלכה: פיס׳. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִיכָּן וּמַאֲכִילִין. וְאֵילּוּ מְמַלְאֵין קוּפָּתָן מִכָּאן וּמַאֲכִילִן. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כַּד הֲוִינָן יָתְבִין קוֹמֵי מְנַחֵם הֲוִינָן אָמְרִין. שֶׁלֹּא תֹאמַר אֵינוֹ כְסוֹתֵר אוֹהָלִים אֶלָּא כְסוֹמֵךְ אוֹהָלִים. שֶׁאִם הָיָה הַתֵּבֶן מְרוּדָּד שֶׁהוּא סוֹמְכוֹ לְצִידֵּי הַקּוּפָּה. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. עֲשָׂאוֹ לְסַדִּין וּסְמָכוֹ לַכִּסֵּא מָהוּ. נֶאֱמַר כָּאן לְשָׁעָה וְנֶאֱמַר כָּאן לִשְׁהוֹת.

פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ה׳:ב׳

5 גמ' כיני מתניתא. כן היא מתניתין:

6 אלו ממלאין קופתן. כלומר לאו דוקא מאכילין דמשמע שמוליכין הבהמה לשם אלא אפילו כל אחד נותן לתוך קופתו ומאכיל לבהמתו ולא חיישינן דלמא שקיל טובא וממעיט ליה מעשרה וקא מיטלטל בחצר האוסרת ולא אמרינן דמוקצ' הוא מאתמול למחיצה זו:

7 שלא תאמר אינו כסותר אוהלים. דס"ל דמאכילין דמתני' דוקא הוא אבל לתוך קופה אסור וקאמר דלא תימא כיון שאינו כסותר אוהל דהיינו המחיצה דהא צריך ליה לאכילת בהמתו ואין בזה איסור סתירה דהא שובר אדם את החבית ולר"מ פוחת הוא הבית לכתחלה אלא לכך אסור משום דהוי כסומך אוהלים שבנטילת התבן לפעמים עושה המחיצה:

8 שאם היה וכו'. כלומר כיצד סומך המחיצה אם היה התבן מפוזר על הארץ בחצר סומכו בצידי הקופה שיהא מדובק ומונח בחוזק בגובה:

9 עשאו. למחיצה מע"ש בסדין:

10 וסמכו ע"י כסא מהו. מי חיישינן דלמא יטול הכסא וקא מיטלטל בחצר האוסרת או דלמא כי היכא דשרי בתבן ה"ה בסדין וכסא:

11 נאמר כאן לשעה. בשלמא הכסא אינו נתן שם אלא לשעה מועטת הלכך אסור אבל תבן לשהות לזמן מרובה הוא וה"ל מחיצה:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ה׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין ז׳:ה׳:ג׳ »